פסק-דין בתיק ת"א 1590-07

לפניי תביעה לפיצויים מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), בגין נזקי גוף, שלטענת התובע, נגרמו לו בתאונת דרכים, שאירעה ביום 28/5/2006. התובע, יליד 27/7/78, נפגע כאשר נסע במכוניתו וסטה מנתיב הנסיעה בשל סמיטרלייר שיצא מימין, עלה על אי תנועה, הסתחרר ופגע בעמוד תאורה.

לאחר שהנתבעת, הודתה בחבותה, נותר להכריע במחלוקת בשאלת גובה הנזק.

אלה הן העובדות הדרושות לענין כפי שעלו מחומר הראיות:

1.   לאחר התאונה הובהל התובע באמבולנס לחדר המיון בבית חולים "ברזילי" באשקלון, שם נבדק וטופל. התובע אושפז במחלקה הכירורגית למשך 3 ימים. בתום האישפוז, שוחרר לביתו עם הוראות למנוחה, משככי כאבים לפי הצורך, מעקב אצל רופא מטפל, והוראה לפנות למיון במקרה של החמרה.

2.   ביום, 1/4/08 מונה פרופ' רמי מושיוב (להלן:" המומחה") כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, אשר קבע בחוות דעתו מיום 1/12/08 כי ממצאי הבדיקה הגופנית הצביעו על " הגבלת תנועות מזערית המלווה בספזם שרירים וברגישות ממוקמת" . צויין גם כי "בדיקת  CT הדגימה בלט אחורי קל בגובה 4-5 L " ולפיכך, קבע המומחה כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 5%.

עוד ציין המומחה כי " קיים קושי בקביעת הקשר בין נכות התובע לבין התאונה הנידונה. הקושי נודע מנתוני העבר המלמדים על כאבי גב והגבלת תנועה לסירוגין משנת 1999 ועד שנת 2005. מאידך ניתן להתרשם מהתמדת כאבי הגב לאחר התאונה הניודנה והצורך בטיפול לסרוגין עד היום".

נוכח דברים אלו, קבע המומחה, כי סביר יותר לקבוע כי התאונה הנידונה גרמה להחמרת המצב ולא לנכות כולה, והמליץ לקבוע כי מחצית מהנכות, בשיעור של 2.5%, נגרמה כתוצאה מהתאונה הנידונה.

עוד קבע כי לתובע נכות זמנית בשיעור של 100% מיום התאונה ועד ליום 31/8/06.

3.   התובע, לא עבד בעת קרות ארוע התאונה.

בתצהירו ציין התובע, כי בסמוך למועד שחרורו מהצבא ולאחר ש"חתם 100 ימי אבטלה", להם היה זכאי, תיכנן להשתלב בחברת "אינטל" מוקדם ככל האפשר, כך שבמהלך יוני 2006 פנו אליו מחברת "אינטל" וביקשו שיתחיל לעבוד ואולם, עקב הפגיעה ממנה סבל  בארוע התאונתי, סרב לבקשתם וביקש כי יצרו עימו קשר  לאחר חודשיים.

יחד עם זאת, בתשובות לשאלון, כאשר נשאל התובע האם הוצעה לו כתוצאה מהתאונה עבודה או תעסוקה מגורמים כלשהם, השיב, כי " בזמן ימי המחלה שהיו לי עקב התאונה עברתי ראיון עבודה באינטל, התקבלתי והתחלתי לעבוד לאחר תום תקופת אי הכושר".

עוד טוען התובע כי כיום הוא עובד בחברת "אינטל" כמנהל פרוייקטים, ובמהלך עבודתו הוא סובל מכאבי גב רבים אך בכל זאת, תוך התמודדות עם הכאב, הוא מצליח לבצע עבודתו, בין היתר מאחר וכמנהל עבודה מתאפשר לו לנוח מדי פעם היות והוא מנצל את זמנו באופן עצמאי. במידה ולא היה מתאפשר לו לנוח מדי פעם, ספק אם היה מצליח לבצע את עבודתו כנדרש.

לטענת התובע, כיום, כתוצאה מכאבי הגב מהם הוא סובל, הוא נמנע כליל מפעילות ספורטיבית, למעט אימון לחיזוק השרירים בבית.

אחותו של התובע הסבירה בתצהירה, כי בתקופת אי הכושר, נמנע מהתובע מלבצע קניות לבית ומטלות אחרות כמו החזקת הגינה, אשר היו באחריותו.

4.   המומחה מטעם בית המשפט לא נתבקש להחקר על חוות דעתו. לא נשלחו למומחה שאלות הבהרה. לאור האמור בחוות הדעת, מצאתי לנכון לאמץ את מסקנת המומחה ולקבוע כי בעקבות התאונה, נותרה לתובע נכות בשיעור של 2.5%. אני דוחה את טענת ב"כ התובע לפיה המומחה "ניכה" מנכותו של התובע שיעור 5% מחצית בשל עבר רפואי, ללא אסמכתא לכך. המומחה מפרט בחוות דעתו את המסמכים ברפואים מהעבר, אשר הובילו אותו למסקנה כי התובע סבל גם לפני התאונה, ולא פעם אחת, מכאבי גב. אשר על כן, אני קובע כי נכותו הרפואית של התובע בעקבות התאונה הינה בשיעור של 2.5%.

5.   אשר לנכות התפקודית - עדויות התובע ואחותו נראות לי אמינות. יחד עם זאת, לאור האמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בהתייחס לאחוזי הנכות הצמיתה שנקבעו לתובע על ידי המומחה, והעובדה שהתובע ממשיך בעבודתו, ואף קודם באופן כזה המאפשר לו לנהל את זמנו באופן עצמאי, התרשמתי כי מגבלותיו וקשייו של התובע אינם ברמה עליה הצהיר והעיד. אינני מקבל את טענת התובע כי בעקבות נכותו, נמנע ממנו כליל העיסוק בספורט, למעט חיזוק שרירים. המדובר הוא בפגיעה בגב, אשר אינה מן הקשות.

ב"כ הנתבעת חזר והדגיש כי מחוות דעתו של המומחה ברור, כי לתובע עבר עשיר של תחלואים אורטופדיים, כאשר כבר בשנת 1995, אובחן שהתובע סובל מסטייה במבנה עמוד השדרה, ובשים לב לכך שביום 1/5/99 נפגע בתאונת אופנוע, שבעטיה שבר את ברכו השמאלית וסבל מכאבים בעמוד השדרה וכיוב'. בנוסף, טוענת הנתבעת, כי מחוות דעת המומחה ברור כי לתובע נמצאה הגבלה מזערית בטווח התנועות עמוד השדרה, כך שהמומחה עשה עם התובע חסד, כשקבע את נכותו הכוללת על 5%, ונכותו בגין התאונה בשיעור של 2.5%. אם לא די בכך, טוענת הנתבעת, כי מן העדויות שהובאו בפני בית המשפט מודה התובע בעצמו שעוד בחודש אוגוסט 2006 היה בראיון בחברת "אינטל", בו הוצגו לו תנאי העבודה בחברה, ומשנתן תשובה חיובית, התבקש להתחיל עבודתו ביום 15/9/06, קרי, 15 יום לאחר שנסתיימה תקופת אי הכושר החל לעבוד לראשונה בחברת "אינטל".

בנסיבות העניין כפי שהובאו לעיל, מצאתי לנכון לקבוע כי אכן לתובע נגרמה נכות תפקודית עקב תאונת הדרכים, אשר שיעורה אינו עולה על הנכות הרפואית הצמיתה אשר קבע המומחה מטעם בית המשפט.

6.   בסיכומיו, מבקש התובע להוציא מהתיק מסמך שסומן נ/7 בהיותו מכתב ב"כ התובע לחברת הביטוח בגין ת"ד בה נפגע התובע מס' שנים קודם לארוע התאונה מושא תיק זה.